אנו רואים תמונות של נשים זמן קצר אחרי לידה כשהן חזרו לגזרה מושלמת  ונראות מחייכות ומאושרות כאילו לא עברו 9 חודשים של הריון ששינה לחלוטין את גופן ולאחריו לידה. אולם, זו לא המציאות האמיתית – ההיריון והלידה גובים את מחירם מבחינה נפשית ופיזית ולעיתים חלק מהנזקים נשארים לשנים ארוכות.

בכתבה זו נסקור 3 תופעות פיזיולוגיות נפוצות אצל נשים אחרי לידה ואיך מתמודדים איתן.

1. דליפת שתן

דליפת (או בריחת) שתן לאחר הלידה הינה תופעה נפוצה מאד ונגרמת כתוצאה מפגיעה בשרירי רצפת האגן שהם מערכת של עצבים, כלי דם ושרירים שתומכים באיברים המצויים בתחתית הבטן התחתונה כולל שלפוחית השתן.

במהלך ההיריון, ככל שהעובר גדל, הוא לוחץ יותר ויותר על רצפת האגן ועל שלפוחית השתן. לחץ זה עלול ליצור קרעים בשרירי רצפת האגן ואת בעיית דליפת השתן. בנוסף – במהלך הלידה ראש התינוק מותח את שרירי רצפת האגן, מאריך אותם ומחמיר את היחלשותם. בשל כך כל צחוק, שיעול או עיטוש יוצרים לחץ על שרירי הבטן ועל שרירי ריצפת האגן החלשים והם אינם מצליחים לעצור או למנוע את בריחת השתן.

כדי להתגבר על בריחת שתן לאחר לידה חשוב לחזק את שרירי ריצפת האגן ולעשות תרגילים מתאימים בעמידה, ישיבה או בשכיבה. הדרך לחזק את השרירים הללו היא על ידי כיווצם. הכיווץ גורם לתחושה של התאפקות מעשיית שתן והוא מהדק את השרירים מהנרתיק אל מרכז הבטן. 

חשוב לציין, שנשים רבות אינן מטפלות בנושא דליפת השתן ומוכנות להמשיך ולחיות עם הבעיה בשל בושה, תורים ארוכים מדי או עומס יומיומי בבית בטיפול בתינוק – וחבל.  זו תופעה שניתן לטפל בה בהצלחה וכדאי לא להזניחה למען איכות חיים טובה יותר.

2. טחורים

הטחורים הם קבוצה של ורידים המצויים בפי הטבעת, שנמתחים בשעה שמופעל עליהם לחץ. בשילוב השרירים הטבעתיים המצויים ברקטום משמשים הטחורים לאיטום פי הטבעת ולמניעת דליפת צואה.                                         כאשר הוורידים בפי הטבעת מתנפחים – נוצרת תופעת הטחורים. ישנם טחורים פנימיים המצויים בתוך הרקטום וטחורים פנימיים באזור פי הטבעת מבחוץ. הטחורים יוצרים תחושה של צריבה לאחר יציאות או צריבה תמידית באזור, כאבים והפרשות דמיות.

הטחורים נוצרים בדרך כלל עוד בהריון (בעיקר בסופו) ונגרמים בעקבות הלחץ שיוצר הרחם על כלי הדם באזור האגן וכן בשל בעיות עצירות האופייניות בהיריון והלחץ הרב במהלך הלידה על רצפת האגן היוצר נפיחות של הוורידים בפי הטבעת. כדי להפחית את הכאב הנגרם מטחורים מומלץ לשבת באמבטיות חמות, לנקות את אזור פי הטבעת בעדינות, להשתמש בקרח להורדת הנפיחות או במשחות מתאימות. הטיפולים הרפואיים לטחורים מציעים שימוש בחומרים המכווצים את כלי הדם הנפוחים וכן צריבת הטחור או קשירתו.

3. דליות ורידים ברגליים

לאישה הסובלת מדליות ברגליים יש ורידים מורחבים, נפוחים ובולטים. הבעיה היא לא רק אסתטית, אלא גם יוצרת כאבים, תחושת כבדות ועייפות של הרגליים, כיווצי שרירים, נפיחות ותחושת חום ברגליים.                              התופעה עלולה להחמיר עד להיווצרות דלקות ובצקות בדרגות חומרה שונות. דליות הורידים ברגליים הן סימן לאי ספיקה ורידית שנגרמה בשל פגיעה במסתמים החד כיווניים המצויים בוורידים, שבהם במקום שהדם יזרום כלפי מעלה אל הלב  – הוא זורם לרגליים ויוצר לחץ גדול על דפנות הוורידים הגורם להם להתנפח. הדליות נוצרות בדרך כלל במהלך ההיריון כשקיים גודש בכלי הדם בשל עלייה של כ-25% בנפחו וכן לחץ על ורידי האגן המשבש את ניקוז הדם מהרגליים. כדי לטפל בדליות ברגליים מומלץ ללכת הרבה, להימנע מעמידה או ישיבה ממושכים ולגרוב גרביים אלסטיים שיעזרו לשיפור זרימת הדם לחלק העליון של הגוף.  ישנם גם טיפולים פולשניים שנועדו למנוע את זרימת הדם דרך הורידים שבהם מצויים שסתומים פגומים. כמו כן קיים ניתוח, טיפול בלייזר או טיפול בעזרת גלי רדיו.